מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי
ויאמר ה' אל משה כה תאמר אל בני ישראל כה בלשון הקודש כה כענין הזה כה כסדר הזה כה בפסיקות הלא כה בפרשיות הללו ככל אשר צוה ה' לא לפחות ולא להוסיף: אתם ראיתם. לא מפי עדים ולא מפי כתב: כי מן השמים דברתי עמכם. הרי שני כתובים מכריעין זה את זה כתוב אחד אומר (י"ט כ') וירד ה' על הר סיני וכתוב אחד אומר אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם: ואי אפשר לומר וירד שכבר נאמר כי מן השמים דברתי עמכם: ואי אפשר לומר מן השמים שכבר נאמר וירד הכריע (דברים ד' ל"ו) מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה מלמד שהרכין המקום ב"ה שמים העליונים על ראש ההר ודבר עמהם מן השמים על ראש ההר וכן הוא אומר (ש"ב כ"ב י') ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו:
מדרש לקח טוב
פס'. אין כאל ישרון. כשם שאמר משה אין כאל ישרון כך אמרה חנה (ש״א ב) אין קדוש כה' כי אין בלתך. מלמד שאמרו ישראל למשה אמור לנו דבר זה מה היא מדת הכבוד. למעלה אמר להם אין כאל ישרון אין אתם יכולין להסתכל ולהתבונן במדת הכבוד של מעלה. אמר להם אין כאל ישרון בכל דבר כלום. רוכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים. ממעשיו יכולין אנו לידע עומק שבחו אם המאורות שהן ברקיע השמים אין אתם יכולין להסתכל בהם כל שכן במדת כבודו. משל משלו לאחד שאמר מבקש אני לראות כבודו של מלך. אמרו לו הכנס למדינה ואתה רואה נכנס למדינה וראה וילון פרוס על פתח המדינה ואבנים טובים ומרגליות קבועות בו ולא יכול לזון עיניו ממנו. אמר לו אם הוילון שלו לא יכולת להסתכל. במלך עצמו עאכ״ו. לכך נאמר רוכב שמים בעזרך. ד״א אין כאל ישרון. אחר שבירך משה את ישראל אמר להם אין כאל ישרון אין אלוה אחר להושיע כאלהיכם. ישרון. בזמן שאתם ישרים לפניו רוכב שמים הוא פודה ועוזר אותך אשר שם גובה לשמים (אשר)(תהילים ק״ד:ג׳) שם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח. בעזרך. בשעה שהוא בא לעזרו שולח עזרתו לעזרו משמי שמים. כענין שנאמר במצרים (שמות י״א:ד׳) כחצות הלילה אני יוצא ובשעת מתן תורה כתוב (שמואל ב כ״ב:י׳) ויט שמים וירד וירכב על כרוב ויעוף. ואומר (חבקוק ג׳:ט״ו) דרכת בים סוסיך. ובגאותו שחקים. בשעה שהוא יוצא לעזרו מראה גאותו בשחקים כענין שנא' (שופטי' ה) מן שמים נלחמו. ואומר במורד בית חורון (יהושע י׳:י״ד)וה' השליך עליהם אבנים מן השמים. וכתיב (שם) ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמוע ה' בקול איש. שהקב״ה לבש גאות לעשות גדולות ונוראות לישראל. לכך נאמר רוכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים. והוא לשון כפול. כענין שנא' (תהילים ע״ח:כ״ג-כ״ד) ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח. וכתיב (שם) וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף:
פרקי דרבי אליעזר
ירידה ששית שירד לסיני, שנ' וירד ה' על הר סיני וכו'. בששה בסיון נגלה על ישראל הב"ה ובמקומו נגלה על הר סיני ונפתחו השמים ונכנס ראש ההר בתוך השמים והערפל מכסה את ההר והב"ה יושב על כסאו ורגליו עומדות על הערפל שנ' ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו.